כותרות בישראל: לקראת בחירות 2015

ערבית ספרותית, רמה בינונית

כותרות החדשות משידורי הטלוויזיה הישראלית בערבית, 27 בפברואר 2015:

استطلاعات جديدة تُظهِرُ تقدُّم المعسكر الصهيونيّ على الليكود بفارِق ضئيل، والقائمة المشتركة في المكان الثالث.

אִסתִטלאעאת ג'דידה תֻטְ'הִרֻ תַקַדֻּם אלמֻעַסְכַּר א(ל)צַהְיוֹנִי עַלַא א(ל)ליכּוּד בִּפַארִק צַ'אִיל, ואלקַאאִמַה אלמֻשְתַרַכַּה פִי אלמַכַּאן א(ל)תַ'אלִת'.
סקרים חדשים מגלים יתרון (התקדמות) למחנה הציוני על פני הליכוד בהבדל (פער) זעיר, והרשימה המשותפת במקום השלישי.

إسرائيل تقتطع ٨٠٠ مليون شيكل من أموال السلطة الفلسطينيّة المجمّدة لتغطية جزء من ديونها لشركة الكهرباء. والمستوى السياسيّ يقرّر ربط مدينة روابي الفلسطينيّة الجديدة بشبكة المياه.

אִסְראאִיל תַקתַטִע ת'מאנמִאַת מליון שֵכֶּל מִן אַמוַאל א(ל)סֻלְטה אלפִלַסטיניה אלמֻגַ'מַּדַה לִתַעְ'טִיַת גֻ'זְא מִן דֻיוּנִהא לִשַרִכַּת אלכַּהרַבַּאא'. ואלמֻסְתַוַא א(ל)סיאסי יֻקַרִּר רַבּט מַדינַת רַואבּי אלפלסטיניה אלג'דידה בִּשַבַּכַּת אלמִיאה.
ישראל מנכה (מפחיתה) 800 מיליון שקל מן הכספים המוקפאים של הרשות הפלסטינית לכיסוי חלק מחובותיה לחברת החשמל. והדרג המדיני מחליט לחבר את העיר הפלסטינית החדשה רואבי לרשת המים.

مشاركة واسعة في مراسم تشييع جثمان عضوة الكنيست السابقة نادية حلو في مدينة يافا.

מֻשארכּה ואסִעַה פי מַראסִם תַשְיִיע גֻ'תְ'מאן עֻצ'וַת אלכּנֵיסת א(ל)סַאבִּקה נאדיה חִלוּ פי מדינת יאפא.
השתתפות רחבה בטקס הלווייה של חברת הכנסת לשעבר נאדיה חילו בעיר יפו.

وتنظيم "داعش" يتكبّد مزيدًا من الخسائر جراءَ غارات التحالف. وديفيد كامرون يتعهد بملاحقة جون المعروف بـ"جزّار داعش".

ותנט'ים דאעש יַתַכַּבַּדֻ מַזידַן מִן אלח'סַאא'ר ג'ראא' ע'אראת א(ל)תַחַאלֻל. ודייוייד כּאמרון יַתעַהַד בִּמֻלאחַקַת ג'ון אלמערוּף בִּ"גַ'זַּאר דאעש".
וארגון דאעש סופג אבידות נוספות בעקבות התקפות הקואליציה (הברית). ודיוויד קמרון מתחייב לרדוף אחר ג'ון הידוע בכינוי "השוחט של דאעש".

דיווח: תוכנית להקלת סבלם של ילדים סוריים פליטים בירדן

ערבית ספרותית, רמה בינונית

לאחרונה (ב-19/2/2014) שידר ערוץ "אלג'זירה" דיווח (تقرير) שכותרתו برامج لإخراج الأطفال السوريين بالأردن من معاناتهم – תוכנית להוצאת הילדים הסוריים בירדן מן הסבל שלהם. המצב הקשה בסוריה, של לוחמה מתמשכת בין קבוצות מורדים לבין השלטון המרכזי בראשותו של בשאר אל-אסד הביא למצב קשה של פליטות – פליטים סוריים מציפים את הארצות השכנות לסוריה, ובראשן טורקיה וירדן. כתבה זו עוסקת בילדים הסורים הפליטים בירדן.

מומלץ לצפות תחילה בדיווח בשלמותו ולנסות להבין ממנו ומידע עצמי:

1.      איפה הילדים חיו בסוריה ואיפה הם חיים היום? אילו חוויות הם עברו בסוריה ומה הם חווים כיום?

2.      באילו פעילויות הם משתתפים?

3.      אילו מילים, שמות ומושגים הצלחת לזהות?

נתחיל בדברי הפתיחה לדיווח. הנה המילים הבולטות בקטע:

حِرْمَان – מחסור, עוני, חסך

مُعَانَاة – סבל

عَاشَ (עתיד يَعِيشُ) – חי

لَاجِئ (רבים لَاجِئُونَ) – פליט

حَاوَلَ (עתיד يُحَاوِلُ) – ניסה, השתדל ל-

نَفَّذَ (עתיד يُنَفِّذُ) – ביצע, הוציא לפועל

وَاقِع – מציאות, מצב

عَبْرَ – דרך, באמצעות, על ידי

وَرْشَة (רבים وَرَشَات) – סדנה

فَنِّيّ – טכני; אמנותי; אומנותי, של מלאכה

أَشْرَفَ (ע' يُشْرِفُ) – פיקח, השגיח

صَدَاقَة (ר' صَدَاقَات) – ידידות, חברות

قِرْن (ר' أَقْرَان) – בן-גילו, בן-גילם; עמית; יריב

نَشَاط (ר' أَنْشِطَة، نَشَاطَات) – פעילות

והנה המשפט הראשון של דברי הפתיחה. כדאי לשים לב לאוצר המילים החוזר גם בגוף הכתבה:

على وقع الحرمان والمعاناة -التي يعيشها الأطفال السوريون اللاجئون في الأردن- تحاول برامج تنفذها منظمات دولية إخراج بعضهم من هذا الواقع عبر مشاركتهم في ورشات فنية.

לסיום, הנה רשימה של כמה מן המילים המופיעות בכתבה עצמה. לאחר קריאת המילים מומלץ לחזור ולצפות בכתבה.

طَائِرَة (בער' מדוברת طَيَّارة) – מטוס

طَائِرَة وَرَقِيَّة (מילולית "מטוס נייר") – עפיפון

لُجُوء – פליטוּת

رَسَمَ (ע' يَرْسُمُ) – צייר, שירטט

لَوَّنَ (ע' يُلَوِّنُ) – צָבַע (לצבוע)

نَشِفَ (ע' يَنْشَفُ) – התייבש

تَعَاوُن – שיתוף פעולה

اِنْدِماج – התמזגות, השתלבות, שילוב

تَوَاصُل – קשר, תקשורת; רציפות

مُبَادَرَة – יוזמה

جِدَار (ר' جُدْرَان) – קיר, חומה, גדר

بَصْمَة (ר' بَصَمَات) – טביעת כף יד, טביעת אצבעות

مَغْزًى (מיודע: المَغْزَى) – כוונה, מוסר השכל

تَفْسِير – פירוש, פרשנות

عَتْمَة – חשיכה, אפילה, אפלוליות

خَلْفِيَّة – רקע

أَزْمَة (ר' أَزَمَات) – משבר

ظَرْف (ר' ظُرُوف) – תנאי, נסיבות

مَأْسَاة (ר' مَآسٍ) – טרגדיה

مَأْسَاوِيّ – טראגי

نَمَا (ע' يَنْمُو) – צמח, גדל, התפתח

إنْقَاذ – הצלה

الحلوة دي – أميمة الخليل / אלחִלוַה דִי – אוּמַיימה אלחַ'ליל

ערבית מדוברת, ערבית מצרית

הפינה הפעם מוקדשת לשיר יפהפה בן יותר ממאה שנים, שידע גלגולים רבים. השיר, בביצועה של אומיימה אלח'ליל, משתתף בהצגה המיוחדת במינה "פוליו", שזכתה השנה במקום הראשון בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר. מילות השיר נכתבו על ידי המשורר והמחזאי המצרי בַּדִיע אלחַ'ירי (1893 - 1966), והשיר הולחן והושר לראשונה על ידי המוסיקאי הלאומי המחונן, יליד אלכסנדריה, סַיִד דַרְוויש (1892 - 1923). השיר מצטיין בפשטותו הרבה, וחלק מקסמו נעוץ בעובדה שהוא עוסק בחיי היום-יום של פשוטי העם. הוא זכה לגרסאות ולביצועים רבים המעידים על עמידתו במבחן הזמן, והוא הפך למעין שיר עם במצרים ובעולם הערבי כולו. לאחר הביצוע של אומיימה אלח'ליל מובאים ביצועיהם של פיירוז ושל מוחמד אל-סאעי. קשה מאוד לתרגם את השיר תרגום מילולי בעל משמעות, ולכן מובא כאן רק תרגום מקורב עם כמה הסברים בתחתית הדף.

الحلوة دي قامت تعجن في البدريّة

والدّيك بينده كوكو كوكو في الفجريّة

ياللا بينا على باب الله يا صنايعيّة

يجعل صباحك صباح الخير يا اسطى عطيّة

طلـع النّهار فتّاح يا عليــم

والجيـب مافهشي ولا مليــم

مين في اليومين دول شاف تلطيـم

زيّ الصّـنايعيّة المظاليـم

دا الصّبر أمره طال

وايش بعد وقف الحال

ياللي معاك المال

برضه الفقيـر له ربّ كريم

ما تشدّ حيلك يا أبو صلاح

أُضرُبها صرمة تعيش مرتاح

خلّي اتّكالك ع الفتّاح

ياللا بينا ياللا الوقـت اهو راح

الشّمس طلعــت والمــــــلك لله

اجــري لرزقك خلّيها على الله

ما تشيل قدّومك والعـــدّة وياللا

תעתיק: אִלְחִלְוַה דִי קַאמֶת תַעגֶן פִי (א)לְבַּדְרִיַּה / וִ(אל)דִּיכּ בִּיִנְדַה כּוּכּוּ כּוּכּוּ פִי (א)לְפַגְרִיַּה / יאללא בִּינא עַלא בּאבּ אללַה יַא צַנאיעִיַּה / יִגְעַל צַבַּאחַכּ צַבַּאח (א)לְחֵ'יר יַא אסְטַא עַטִיַּה // טִלֶע (אל)נַּהַאר פַתַּאח יַא עַלִים / וִ(א)לְגֵּיבּ מַאפִהְשִי וַלַא מַלִּים / מִין פִי (א)לְיוֹמֵין דוֹל שַאף תַלְטִים / זַיִ (אל)צַנַאיעִיּה (א)לְמַזַאלִים / דַא (אל)צַבְּר אַמְרוֹ טַאל / וּאֵיש בַּעד וַקְף (א)לְחַאל / יַאללי מַעאכּ (א)לְמַאל / בַּרדוֹ (א)לְפַקִיר לוֹ רַבֶּ כַּרִים // מַא תְשִדֶּ חֵילַכּ יַא אַבּוּ צַלַאח / אֻדְרֻבְּהַא צַרְמַה תְעִיש מִרְתַאח / חַ'לִּי אתִּכַּאלַכּ עַ (א)לְפַתַּאח / יאללא בִּינא יאללא (א)לְוַקְת אַהֻוַ רַאח // א(ל)שַּמְס טִלְעַת וַ(א)לְמֻלְכֶּ לִלַּהּ / אִגְרִי לִרִזְקַכּ חַ'לִּיהַא עַלא (אל)לַהּ / מַא תְשִיל קַדּוּמַכּ וַ(א)לְעִדַּה וּיַאללא.

תרגום: היפה הזאת קמה ללוש מוקדם בבוקר / והתרנגול קורא קוקו קוקו עם עלות השחר / יאללה, בואו נצא לבקש פרנסה, בעלי מלאכה, / שהבוקר שלך יהיה בוקר טוב, אדון עטייה! // יצא היום, בחסדי האל, / והכיס אין בו ולו פרוטה, /  מי ביומיים האלה חווה מהלומות / אם לא בעלי המלאכה המקופחים. / הסבלנות ארוכה / ומה אחרי ביש המזל? / הרי לך יש כסף / אבל העני יש לו אל נדיב. // אל תתאמץ יותר מדי, אבו צלאח, / קח הכול בקלות ותחיה מאושר / שים מבטחך באל, / יאללה, בואו נצא, איך הזמן חולף. // השמש יצאה, וכל העושר הוא של האל, / רוץ לפרנסתך והנח לאלוהים לתת לך אותה, / אל תעזוב את קרדומך ואת כלי העבודה ויאללה.

הערות: השיר מבוצע במבטא עירוני שבו ההגה ק (ق) נהגה כ-א; בערבית הקהירית ההגה ג' (ج) נהגה כ-ג (g).  יאללה בינא עלא באב אללה: בואו נלך לחפש פרנסה (מילולית: בואו על שער אלוהים). צנאיעייה: בעלי מלאכה או פועלים בסדנאות מלאכה. יא אסטא או "יאסטא": מילת פנייה לרב-אומן, למנהל של נגרייה, מסגרייה וכדו', המשמשת גם כדי לפנות לאנשים ממעמדות נמוכים יחסית כגון נהג מונית וכדו'; מן המילה أُستاذ [אֻסְתאד'] בערבית ספרותית, שפירושה גם "מורה". פתאח יא עלים: אלה הן מילות פנייה לאל, העושות שימוש בשניים מכינויי האל. מַלִים: מיל, פרוטה, מטבע היסטורי שערכו אלפית הלירה המצרית. תלטים: מאותו השורש מוכרת בסלנג העברי המילה "לטמה", שפירושה "סטירה". מזאלים או מט'אלים: מקופחים, עשוקים – ביחיד מַזְלוּם (مظلوم). וקף אלחאל: מילולית "עצירת מצב" – מצב של קושי למצוא פרנסה שהוא תוצאה של כישוף או מזל רע; כפתרון למצב זה מומלץ להקפיד על כל התפילות, להרבות באזכור שם האל, לקרוא מדי יום את סורת אלבקרה בקוראן ולשתות שמן זית. מא תשד חילכ: אל תקשור/תרתום את כוחך. בערבית מצרית וגם בלהגים אחרים מקובל לומר דווקא "שִדְּ חֵילַכּ!" במשמעות של "היֵה חזק!", "עשֵה מאמץ!". אלפתאח: שוב, מכינויי האל. קדום: קרדום נגרים (באנגלית: adz, adze). עִדַה: בערבית ספרותית عُدَّة – כל מה שמכינים או שמשמש כדי להיות מוכנים – כסף, ציוד, צידה, נשק ועוד.

לקריאת רקע בסיסי על הערבית הקהירית מומלץ לעבור לשיר למסתכ של עמר מוסטפא.

סיד דרוויש, מלחין השיר