ערבית מדוברת, ערבית מצרית
הפינה הפעם
מוקדשת לשיר יפהפה בן יותר ממאה שנים, שידע גלגולים רבים. השיר, בביצועה של
אומיימה אלח'ליל, משתתף בהצגה המיוחדת במינה "פוליו",
שזכתה השנה במקום הראשון בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר. מילות השיר נכתבו על ידי המשורר והמחזאי המצרי בַּדִיע אלחַ'ירי (1893
- 1966), והשיר הולחן והושר לראשונה על ידי המוסיקאי הלאומי המחונן, יליד
אלכסנדריה, סַיִד דַרְוויש (1892 - 1923). השיר מצטיין בפשטותו הרבה, וחלק מקסמו נעוץ
בעובדה שהוא עוסק בחיי היום-יום של פשוטי העם. הוא זכה לגרסאות ולביצועים רבים המעידים
על עמידתו במבחן הזמן, והוא הפך למעין שיר עם במצרים ובעולם הערבי כולו. לאחר
הביצוע של אומיימה אלח'ליל מובאים ביצועיהם של פיירוז ושל מוחמד אל-סאעי. קשה מאוד לתרגם את השיר תרגום מילולי בעל
משמעות, ולכן מובא כאן רק תרגום מקורב עם כמה הסברים בתחתית הדף.
الحلوة دي قامت تعجن
في البدريّة
والدّيك بينده كوكو كوكو في الفجريّة
ياللا بينا على باب
الله يا صنايعيّة
يجعل صباحك صباح
الخير يا اسطى عطيّة
طلـع النّهار فتّاح
يا عليــم
والجيـب مافهشي
ولا مليــم
مين في اليومين
دول شاف تلطيـم
زيّ الصّـنايعيّة
المظاليـم
دا الصّبر أمره
طال
وايش بعد وقف
الحال
ياللي معاك
المال
برضه الفقيـر له
ربّ كريم
ما تشدّ حيلك يا
أبو صلاح
أُضرُبها
صرمة تعيش مرتاح
خلّي اتّكالك ع الفتّاح
ياللا بينا ياللا
الوقـت اهو راح
الشّمس طلعــت
والمــــــلك لله
اجــري لرزقك خلّيها
على الله
ما تشيل قدّومك
والعـــدّة وياللا
תעתיק: אִלְחִלְוַה דִי קַאמֶת תַעגֶן פִי
(א)לְבַּדְרִיַּה / וִ(אל)דִּיכּ בִּיִנְדַה כּוּכּוּ כּוּכּוּ פִי
(א)לְפַגְרִיַּה / יאללא בִּינא עַלא בּאבּ אללַה יַא צַנאיעִיַּה / יִגְעַל
צַבַּאחַכּ צַבַּאח (א)לְחֵ'יר יַא אסְטַא עַטִיַּה // טִלֶע (אל)נַּהַאר פַתַּאח
יַא עַלִים / וִ(א)לְגֵּיבּ מַאפִהְשִי וַלַא מַלִּים / מִין פִי (א)לְיוֹמֵין דוֹל
שַאף תַלְטִים / זַיִ (אל)צַנַאיעִיּה (א)לְמַזַאלִים / דַא (אל)צַבְּר אַמְרוֹ
טַאל / וּאֵיש בַּעד וַקְף (א)לְחַאל / יַאללי מַעאכּ (א)לְמַאל / בַּרדוֹ
(א)לְפַקִיר לוֹ רַבֶּ כַּרִים // מַא תְשִדֶּ חֵילַכּ יַא אַבּוּ צַלַאח / אֻדְרֻבְּהַא
צַרְמַה תְעִיש מִרְתַאח / חַ'לִּי אתִּכַּאלַכּ עַ (א)לְפַתַּאח / יאללא בִּינא
יאללא (א)לְוַקְת אַהֻוַ רַאח // א(ל)שַּמְס טִלְעַת וַ(א)לְמֻלְכֶּ לִלַּהּ /
אִגְרִי לִרִזְקַכּ חַ'לִּיהַא עַלא (אל)לַהּ / מַא תְשִיל קַדּוּמַכּ וַ(א)לְעִדַּה
וּיַאללא.
תרגום: היפה הזאת קמה ללוש
מוקדם בבוקר / והתרנגול קורא קוקו קוקו עם עלות השחר / יאללה, בואו נצא לבקש פרנסה,
בעלי מלאכה, / שהבוקר שלך יהיה
בוקר טוב, אדון עטייה! // יצא היום, בחסדי האל, / והכיס אין
בו ולו פרוטה, / מי ביומיים האלה חווה
מהלומות / אם לא בעלי המלאכה המקופחים. / הסבלנות ארוכה / ומה אחרי ביש המזל? / הרי לך יש כסף / אבל העני יש לו אל נדיב. // אל תתאמץ
יותר מדי, אבו צלאח, / קח הכול בקלות ותחיה מאושר / שים מבטחך באל, / יאללה, בואו
נצא, איך הזמן חולף. // השמש יצאה, וכל העושר הוא של האל, / רוץ לפרנסתך והנח
לאלוהים לתת לך אותה, / אל תעזוב את קרדומך ואת כלי העבודה ויאללה.
הערות: השיר מבוצע במבטא עירוני שבו ההגה ק (ق) נהגה כ-א; בערבית הקהירית ההגה ג' (ج) נהגה כ-ג (g). יאללה בינא עלא באב אללה: בואו נלך לחפש פרנסה (מילולית: בואו על
שער אלוהים). צנאיעייה: בעלי מלאכה או פועלים בסדנאות מלאכה. יא אסטא או
"יאסטא": מילת פנייה לרב-אומן, למנהל של נגרייה, מסגרייה וכדו', המשמשת
גם כדי לפנות לאנשים ממעמדות נמוכים יחסית כגון נהג מונית וכדו'; מן המילה أُستاذ [אֻסְתאד'] בערבית ספרותית, שפירושה
גם "מורה". פתאח יא עלים: אלה הן מילות פנייה לאל, העושות שימוש בשניים
מכינויי האל. מַלִים: מיל, פרוטה, מטבע היסטורי שערכו אלפית הלירה המצרית.
תלטים: מאותו השורש מוכרת בסלנג העברי
המילה "לטמה", שפירושה "סטירה". מזאלים או מט'אלים: מקופחים, עשוקים – ביחיד מַזְלוּם (مظلوم). וקף
אלחאל: מילולית "עצירת
מצב" – מצב של קושי למצוא פרנסה שהוא תוצאה של כישוף או מזל רע; כפתרון למצב
זה מומלץ להקפיד על כל התפילות, להרבות באזכור שם האל, לקרוא מדי יום את סורת
אלבקרה בקוראן ולשתות שמן זית. מא תשד חילכ: אל
תקשור/תרתום את כוחך. בערבית מצרית וגם בלהגים אחרים מקובל לומר דווקא "שִדְּ
חֵילַכּ!" במשמעות של "היֵה חזק!", "עשֵה מאמץ!". אלפתאח: שוב,
מכינויי האל. קדום: קרדום נגרים (באנגלית: adz, adze). עִדַה: בערבית ספרותית عُدَّة – כל מה שמכינים או שמשמש כדי להיות מוכנים – כסף, ציוד, צידה, נשק ועוד.
לקריאת רקע בסיסי על הערבית הקהירית מומלץ לעבור לשיר למסתכ של עמר מוסטפא.
סיד דרוויש, מלחין השיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה