ערבית מרוקאית: "בטאקת חוב" ו"המרוץ לבגרות"

ערבית מרוקאית

הפעם הראשונה והאחרונה שבה שיר המושר בשלמותו בערבית בוצע בתחרות האירוויזיון היתה ב-1980, כאשר סמירה בנסעיד (המוכרת יותר כיום כסמירה סעיד, سميرة سعيد) ייצגה את מרוקו עם השיר בִּטָאקַת חֻבּ (بطاقة حبّ), "פתקת אהבה". זו היתה הפעם היחידה שבה מרוקו השתתפה בתחרות. השיר מבוצע בערבית מרוקאית קלה, הקרובה מאוד לערבית התקנית. נשתמש בשיר זה כדי להכיר כמה מאפיינים של הערבית המרוקאית. יש כל מיני גרסאות של השיר ברשת – הנה הגרסה הקרובה ביותר לשיר כפי שבוצע באירוויזיון:

إحنا أطفال كلّ الدّنيا

طالبين عيشة رضية هنية

ما فيهاش حقد، ما فيهاش نار

ولا خصام بين جار وجار

ما فيهاش ميز بين الألوان

والأصل واحد, والكل إخوان

ما بغينا حروب ولا آلام

باغيين حياة كلها سلام

فيها الأمان والحقّ والخير

فيها الوفاء والحبّ الكبير

بطاقة حبّ وأشواق حارّة

مشموم جميل من كلّ قارّة

مع الرّجاء كلّ الرّجاء

يا عالم لبّي النّداء

إحنا أطفال كلّ الدّنيا

طالبين عيشة رضية هنية

תעתיק: אִחְנַא אַטְפַאל כֻּל אִ-דֻּנְיַא / טָאלְבִּין עִישַה רָצִ'יַּה הַנִיַּה / מַא פִיהַאש חִקְד, מַא פִיהַאש נָאר / וַלַא חִ'צָאם בֵּין זָ'אר וּזָ'אר // מַא פִיהַאש מַיְז בֵּין אלְ-אַלְוַאן / וִאל-אָצְל וַאחד, וִאל-כֻּל אִחְ'וַאן / מַא בְּעִ'ינַא חֻרוּבּ וַלַא אַאלַאם / בַּאע'יִין חַיַאה כֻּלְּהַא סַלַאם // פִיהַא אלְ-אַמַאן וֻאלְ-חַקּ וֻאלְ-חֵ'יר / פִיהַא אלְ-וַפַאא וַאלְ-חֻבּ אלִ-כְּבִּיר / בִּטָאקַת חֻבּ וִאשְוַאק חָארָה / מַשְמוּם זְ'מִיל מִן כֻּל קָארָה // מַעַ א-רַּזַ'אא כֻּל א-רַּזַ'אא / יַא עַאלַם לַבִּי א-נִּדַאא / אִחְנַא אַטְפַאל כֻּל אִ-דֻּנְיַא / טָאלְבִּין עִישַה רָצִ'יַּה הַנִיַּה

תרגום: אנו ילדי כל העולם / מבקשים חיים נעימים וטובים / שאין בהם איבה, שאין בהם אש / ואין מריבה בין שכן לשכן // שאין בהם אפליה בין הצבעים [אנשים בעלי צבע עור שונה] / והמוצא הוא אחד, וכולם אחים / אנחנו לא רוצים מלחמות ולא כאבים / רוצים חיים שכולם שלום // [חיים] שיש בהם ביטחון וצדק וטוב / שיש בהם נאמנות ואהבה גדולה / מסר של אהבה וערגה עזה / ניחוח נעים [יפה] מכל יבשת // בבקשה, בבקשה / עולם, היענה לקריאה / אנו ילדי כל העולם / מבקשים חיים נעימים וטובים

נבחן עכשיו כמה מאפיינים של הערבית המרוקאית. קודם כל, הצליל של השפה הוא קצת אחר. אם בערבית המדוברת הפלסטינית ההבדלים בין תנועות ארוכות לקצרות ובין עיצורים רגילים לכפולים הם בולטים וחשובים, בערבית המרוקאית ההבדלים הללו פחות מורגשים או כלל לא קיימים. המילים נהגות בהטעמת ההברה האחרונה – כנראה בהשפעת הצרפתית. לעומת זאת, בערבית המרוקאית יש תופעה בולטת של צרורות עיצורים (אולי בהשפעה של השפה הבֶּרְבֶּרית – Berber, Tamazight). בערבית המדוברת הפלסטינית צרורות כאלה נמנעים על ידי הכנסת תנועת עזר בין העיצורים או לפני הצרור כולו, אבל בערבית מרוקאית הצרורות האלה נהגים בדרך כלל ללא תנועת עזר. נסו, למשל, לבטא את המילים הבאות (כולן עם סכון/שווא נח באות הראשונה במילה): נְסַא – (הוא) שכח; מְשַא – (הוא) הלך; הְנַא – כאן; מְרֶחְבַּא – שלום; גְ'רַאנַה – צפרדע; מְדִינְתְכֻּם – העיר שלכם; טְבֵּיבּ – רופא.

בשיר מופיעה השורה ما بغينا حروب ولا آلام - מַא בְּעִ'ינַא חֻרוּבּ וַלַא אַאלַאם (אנחנו לא רוצים מלחמות ולא כאבים). כדי לומר "אני רוצה", אומרים בְּעִ'ית [האות ע', غ, נהגית בדומה לרי"ש ישראלית] – לנטייה יש צורה של פועל בעבר, אבל המשמעות היא בהווה: הוא רוצה – בְּעַ'א; היא רוצה – בְּעַ'ת; אני רוצה – בְּעִ'ית; אנחנו רוצים – בְּעִ'ינַא. הפועל بغي קיים בערבית הספרותית במשמעות של "חמד את -, חשק ב-", ומכאן המשמעות של "רוצה". ובארמית: לכל מאן דבעי – לכל מי שרוצה.

כדאי גם להכיר כמה מילים נפוצות במרוקאית, השונות מן הערבית המדוברת המוכרת לנו. הנה כמה מילים וביטויים נפוצים שאמנם לא מופיעים בשיר, אך מופיעים בסרטון המובא כאן למטה: דַבַּא – עכשיו; דְיַאל – שֶל; פְחַאל פְחַאל – אותו דבר, זהה; כִּיפַאש? – איך?; שְחַאל? – כמה?; ווַאש? – האם?; יַאכּ? – הלא כן? לא כך?;

לבסוף, כדאי לשים לב לנטיית הפועל. הפעלים בהווה-עתיד דומים ברוב הגופים לפעלים בערבית הפלסטינית (יְשוּף – הוא יראה; תְשוּף – היא תראה/אתה תראה; תְשוּפי – את תראי; יְשוּפוּ – הם יראו; תְשוּפוּ – אתם תראו). יש שני גופים יוצאי דופן – אני ואנחנו. אני אראה זה נְשוּף, עם נ, ואנחנו נראה זה נְשוּפוּ, עם תחילית נ וסיומת –וּ. למשמעות של עתיד משתמשים במילית ע'אדי: ע'אדי נשוף – אני אראה, ע'אדי תשופו – אתם תראו. למשמעות של הווה מוסיפים את התחילית כּ-: כַּנְשוּף – אני רואה; כִּישוּף – הוא רואה; כִּתְשוּף – היא רואה. אצל חלק מהדוברים האות כּ (כשאחריה חיריק) נהגית כמו צ'.

המרוץ לבגרות: תרגיל בנושא נקודות מבט (ערבית מרוקאית)

נחתום בסרטון הלקוח מתוך תוכנית ריאליטי ששמה فرصة للنجاح (פֻרְצָה לִ-נַּג'אח – "הזדמנות להצלחה"), מן הערוץ הרביעי של מרוקו, שבה קבוצת תלמידים עוברת הכשרה אצל מאמנים (התלמידים משתמשים במילה האנגלית coach), המדריכים אותם כיצד להצליח בחיים ובבחינת הבגרות הקרבה. בסרטון יש שני קטעים: בקטע הראשון המאמנת משתמשת בתמונה מפורסמת המכילה אשליה אופטית, שיש הרואים בה דמות של אישה צעירה ויש הרואים בה  דמות של אישה מבוגרת. היא עושה זאת כדי ללמד את המושג של נקודת ראות או השקפה (وجهة نظر – וֻזְ'הַת נָטָ'ר). בקטע השני אנו קופצים לסוף – ורואים כיצד המשתתפים בתוכנית מקבלים את תוצאות בחינות הבגרות – בחינות חשובות מאוד במרוקו, שנקראות שם "בַּאכַּלוֹרְיַה" (מן המילה הצרפתית Baccalauréat). מומלץ לראות תחילה את הסרטון בשלמותו – הוא מרתק בהחלט!

שימו לב שהדוברים משתמשים במילים צרפתיות בתוך הדיבור הערבי שלהם, ולכן, כדי להבין ערבית מרוקאית כדאי להכיר מאגר בסיסי של מילים בצרפתית. הנה כמה מן המילים והביטויים הצרפתיים הבולטים המושמעים בסרטון: ça va? [סַה וַה] – הכול בסדר? הולך?; d’accord [דַאקוֹר] – בסדר; exercice [אֶגְזֶרְסִיס] – תרגיל; de la même manière [דְלַה מֵם מַנְייֵר] – באותו אופן; effectivement [אֶפֶקְטִיבְמַן] – למעשה, בפועל; âge [אַז'] – גיל; bravo [בְּרַאבוֹ] – בראבו, כל הכבוד; je pense que... [זְ'פַּנְס קֶה] – אני חושב/ת ש... אצל דוברים שונים יש מינונים שונים של צרפתית וכן מילים שאולות מברברית וספרדית.

הנה כמה משפטים מתחילת הסרטון: הסרטון נפתח בהסבר שנותן מֻעַאד, אחד התלמידים, לגבי הפעילות בשיעור. הוא מספר שהמאמנת נתנה להם תמונה, וכל אחד רואה אותה מבחינה אחת (כֻּל וַאחֶד כִּישוּפהַא מִן זִ'הַה), ואחרים רואים אותה מבחינה אחרת. המאמנת מסבירה שלכולנו יש עיניים, וכל אחד רואה בדרכו (כֻּלְנַא עִנְדְנַא עֵינֵין, וּכֻּל וַאחֶד כִּישוּף פְ טַרִיקְתוֹ). בשנייה 0:22, כאשר המאמנת מסבירה לתלמידים על הפעילות. המורה שואלת לשלומם של התלמידים בעזרת הביטוי הצרפתי ça va? [סַה וַה] (הכול בסדר?), ולבסוף אומרת d’accord [דַאקוֹר] (בסדר).

המורה מסבירה: إلأ طرحت عليكم واحد سؤال – وش احنا هيك كنشوفو الحوايج فحال فحال، شحال تجوبوني؟ de la même manière. [אלא טרחת עליכם ואחד סֻאאל – וש היכ כנשופו אלחוייז' פחאל פחאל, שחאל תז'ובוני? דה לה מם מנייר?] – "הצגתי לכם שאלה – האם כולנו רואים את הדברים באותו אופן? מה אתם עונים לי? באותו אופן?" התלמידים עונים "לא". בהמשך הסרטון המורה מציגה את התרגיל: دبا، غادي نعملو واحد exercice إللي غادي يبيّننا بأنه effectivement لنفس الحقيقة كنن بالزاف ديال وجهة النظر. لهادا الغرض غادي نريكم واحد لـ-photo، وانتما غادي تعطيوني لـ-âge ديال هاد السيدة [דבא, ע'אדי נעמלו ואחד אגזרסיס אללי ע'אדי יבייננא באנו אפקטיבמן לנפס אלחקיקה כננ בא-זאף דיאל וז'הת אלנט'ר. להאדא אלע'רצ' ע'אדי נריכם ואחד ל-פוטו, ואנתמא ע'אדי תעטיוני ל-אז' דיאל האד אלסידה] – "עכשיו נעשה תרגיל שיבהיר לנו שלמעשה אותה מציאות תלויה מאוד בנקודת המבט. למטרה זו אראה לכם תמונה אחת, ואתם תגידו לי את הגיל של הגברת הזאת".