רפיק חלבי בשטח: אלימות נגד נשים

ערבית מדוברת, מבוא לערבית "משכילית"
בערוץ "רשת" ביוטיוב אפשר למצוא עשרות פרקים מן הסדרה "רפיק חלבי בשטח" (בערבית: רפיק חלבי פי אל-מידאן رفيق حلبي في الميدان), העוסקת בסוגיות חברתיות הקשורות לאוכלוסייה דוברת הערבית בישראל. חלק ניכר מן הדוברים בתוכניות אלו מדברים ערבית מדוברת שיש המכנים אותה "משכילית" – מכיוון שהדיון נסוב על עניינים כבדי משקל, תרבותיים, פוליטיים וחברתיים, הדוברים משתמשים לרוב בתערובת של הלהג המדובר עם מרכיבים ואוצר מילים מן השפה הספרותית, שהיא שפת אמצעי התקשורת, שפת החדשות, שבה בדרך כלל מתנהלים דיונים כאלה. ננסה לראות כיצד אפשר לנצל חומרים אלו ללימוד הערבית המדוברת המשכילית.

כדי ללמוד מקטעי וידיאו שלא הותאמו ברמתם ללומדי השפה, מומלץ תחילה לצפות בהם בנחת, ולנסות רק להבין מהו הנושא ומהי רוח הדברים. לאחר מכן, מומלץ לצפות בקטעים נבחרים שוב, לעצור את הצפייה לעתים קרובות, ולנסות לברר לא רק מה נאמר, אלא גם איך הדברים נאמרו. גם תלמידים מתקדמים יתקשו להבין כל מילה, ולמעשה אין צורך להבין את כל מה שנאמר – מספיק לקלוט כמה דברים, וללקט כמה נקודות שעשויות לשמש אתכם הלאה. עם הזמן תרגישו בהתקדמות, ותגלו כי אתם מבינים יותר ויותר ממה שנאמר. אם נראה לכם שרמת הידע שלכם בערבית עדיין נמוכה מדי בשביל חומרים אלו – התחילו מחומרים המלווים בכתוביות עבריות.

ננסה לצפות באחד הפרקים, פרק 229, שעניינו אלימות בתוך המשפחה, ונתמקד בדבריה של הדוברת הראשונה, נאאל עווד מארגון "נשים נגד אלימות", עד השנייה 2:10.

 [[שימו לב: התעתיק הערבי אינו מנוקד ניקוד מלא, והוא מיועד להיות רק עזר להאזנה לסרטון עצמו. גם התרגום מיועד כעזר בלבד, והוא לעתים קרובות מובא בצורה מילולית המאפשרת לעקוב אחר הנאמר בערבית.]]

תחילה, רפיק חלבי מציג את הנושא ואת הדוברת בעברית: "שישים אחוז מנשים שנרצחו הן ערביות; נעבור לשיחה עם נאאל עווד מ'נשים נגד אלימות'".

רפיק חלבי: مرحبا. מרחבא. [שלום]

נאאל עווד: أهلا وسهلا. אהלא וסהלא. [שלום]
[לקוראי ערבית: שימו לב לשלט ולכתובת שיש מאחוריה של הדוברת – "الزواج تحت سن ١٨ مأساة!!" – אל-זואג' תחת סן 18 מַאְסָאה!! (הנישואין מתחת לגיל 18 – טרגדיה!!) – מה אפשר ללמוד מכתובת זו על השקפותיה של הדוברת?]

רפיק חלבי: ستّين في المية عرب.
סתין פי אל-מיה ערב.
[שישים אחוז ערבים]

נאאל עווד: آه... للأسف، ستّين بالميّة عرب، هاي المعطيات إللّى قدرنا نحصل عليها.. بس إحنا متأكدات إنو هادا جزء كتير بسيط من الجرائم التي تُرتكب بحقّ النساء واللّي قد تسلب حقهن في الحياة، ولم يُنْشَر عنه ولا أحد منّا بيعرف وين هدول النساء موجودات أو ع الأقلّ جثّتهن... إذا هنّ موجودات... وإذا قُتِلوا، وين موجودة.
 אה... ללאסף, סתין ב(א)ל-מיה ערב, האי אל-מֻעְטַיַאת אִללי קְדִרנא נֻחצֹל עלֵיהַא... בס אחנא מִתְאַכּדאת אִנּוֹ האדא גֻ'זֻאְ כתיר בסיט מן אלג'ראיֶם אלַתי תֻרְתַכַּב בִּחַק א-נִסַאאְ ואללי קד תַסלֻבּ חקהֹן פי (א)ל-חיאה, וַלַם יֻנְשַר עַנוֹ ולא אחד מנא ביערף וין הדול א-נסאא מַוְג'ודאת אַוְ ע אל-אקל גֻתַ'תְהן... אִזא הִנֶּה מַוְג'ודאת... ואִזא קֻתִלוּ, וֵין מוג'ודֶה.
[אה... למרבה הצער, שישים אחוז ערבים, אלו הנתונים אשר הצלחנו/יכולנו להשיג (אותה)... אבל אנחנו בטוחות שזה חלק מאוד קטן (פשוט) מן הפשעים אשר מבוצעים כלפי נשים ואשר עשויים לשלול את זכותן לחיים (לקחת מהן את חייהן), וזה לא פורסם ואף אחד מאיתנו אינו יודע איפה הנשים האלה נמצאות או לפחות הגופה שלהן... אם הן נמצאות... ואם הן נרצחו, איפה היא (הגופה) נמצאת].

הסברים – (1) שימו לב שבדיבור טבעי סדר הדברים עלול לצאת מעט מבולבל, משום שאנו מתקנים דברים שאמרנו תוך כדי דיבור. לכן המשפט "ואף אחד מאיתנו אינו יודע איפה הנשים האלה נמצאות או לפחות הגופה שלהן... אם הן נמצאות... ואם הן נרצחו, איפה היא (הגופה) נמצאת ", אילו היתה לדוברת הזדמנות לסדר אותו מחדש, היא ודאי היתה אומרת " ואף אחד מאיתנו אינו יודע איפה הנשים האלה נמצאות אם הן נמצאות... או לפחות איפה הגופה שלהן נמצאת, אם הן נרצחו". (2) שימו לב שההתייחסות לצורת ריבוי שאינה מציינת בני אדם היא בדרך כלל בלשון נקבה יחיד. לכן " אל-מֻעְטַיַאת " הנתונים הם "נחצל עליהא" (להשיג אותה, ולא אותם), ולכן "אלג'ראיֶם" הפשעים הם "תֻרְתַכַּב" (מבוצעת, ולא מבוצעים). (3) בקטע יש מספר מאפיינים הלקוחים מן הערבית הספרותית ואשר אופייניים לשפה "המשכילית: צורות הסביל "תֻרְתַכַּב" (מבוצעת), "קֻתִלוּ" (נרצחו); כינוי הזיקה לנקבה "אלַּתִי" במקום "אִללִי", האופייני לשפה המדוברת; המילית "לַם" בצירוף פועל בעתיד, המשמש לשלילת העבר: "וַלַם יֻנְשַר" – ולא פורסם (יש כאן גם צורת סביל הלקוחה מן הספרותית). בערבית מדוברת נמוכה יותר היה אפשר לומר "מא נשרו", "מא נשרו-ש", או "נשרו-ש" – לא פרסמו. נמשיך עוד קצת בשיחה:

רפיק חלבי: هادي الظاهرة ما زالت متوجِّلة في مجتمع منفتح، مجتمع مراقب؟
 האדי (אל)-ט'אהרה מא זַאלַת מֻתַווַגִּ'לָה פי מֻג'תמע מֻנְפַתֶח, מג'תמע מֻרַאקֶבּ?
[התופעה הזאת עדיין מטילה את אימתה (מפחידה) בחברה פתוחה, חברה שיש בה פיקוח (מפקחת)?]

נאאל עווד: إيه... السؤال شو بتقصد بمجتمع منفتح؟ طبعًا، يعني، أكيد... إحنا مننكرش إنو فيه تغيير في مجتمعنا العربي الفلسطيني داخل إسرائيل، فيه تغيير بالتعامل، فيه تغيير في وضعية النساء ووين النساء اليوم موجودات... بس هادا بيقولش عمليًّا إنّو ظاهرة وجرائم قتل النساء إنها لا تُرتَكَب بحق النساء. جرائم العُنْف المُمارَس ضدّ النساء والتمييز الممارس ضدنا كنساء عربيات فلسطينيات في إسرائيل هو ما زال موجود...
 אהה... א(ל)-סֻאַאל שו בתֻקצֹד במג'תמע מנפתח? טבען, יעני, אכיד... אחנא מְנִנְכִּרֶ-ש אנו פיה תע'ייר פי מג'תמענא אל-ערבי אל-פלסטיני דאח'ל אסראאיל, פיה תע'ייר בא(ל)-תעאמֻל, פיה תע'ייר פי וצ'עיית א(ל)-נִסאא ו-וין א(ל)-נסאא אל-יום מוג'ודאת... בס האדא ביקול-ש עמליין אנו ט'אהרת וג'ראים קתל אל-נסאא אנהא לא תרתכב בחק אלנסאא. ג'ראים אל-עֻנף אל-מֻמארַס צִ'ד אל-נסאא וא(ל)-תמייז אל-ממארס צ'דנא כנסאא ערביאת פלסטיניאת פי אסראאיל הו מא זאל מוג'וד...
[אהה... השאלה היא למה אתה מתכוון ב'חברה פתוחה'? כמובן, כלומר, בטח... אנחנו לא מכחישות שיש שינוי בחברה שלנו הערבית הפלסטינית בתוך ישראל, יש שינוי בהתנהגות (ביחסים ההדדיים), יש שינוי במעמד הנשים ובאיפה שהנשים כיום נמצאות... אבל זה לא אומר למעשה שתופעת ופשעי רצח הנשים, שהם לא מבוצעים (שהיא לא מבוצעת) כלפי הנשים. פשעי האלימות המבוצעים נגד הנשים וההפליה המבוצעת כלפינו כנשים ערביות פלסטיניות בישראל היא עדיין קיימת].

הסברים – (1) שימו לב לביטוי "מא זאל" (עדיין), החוזר הן בדברי המראיין והן בדברי המרואיינת. זהו ביטוי הלקוח מן הערבית הספרותית, שכן בערבית מדוברת מקובל יותר להשתמש בביטוי "לִסַּא" (עדיין). זוהי צורת פועל בעבר שפירושה המילולי הוא "לא חדל", ולכן בנקבה הצורה תהיה "מה זאלת", וברבים "מא זאלוּ". התרגום של הביטוי לעברית הוא תמיד "עדיין". (2) בתעתיק המשמש פה, ט' היא האות ظ, הנהגית כמו ז אך הנה נחצית, כלומר נהגית בלחץ ובעומק חלל הפה. צ' היא האות ض, הנהגית כמו ד נחצית. (3) "אחנא מְנִנְכִּרֶ-ש" – אנחנו לא מכחישים. צורת ההווה-עתיד בערבית מדוברת מתאפיינת בצליל התחילי ב- + פועל בעתיד, אבל בגוף מדברים (אנחנו) ה-ב הופכת ל-מ בלהגים רבים בארץ, משום שהצירוף "מנ-" נחשב קל יותר להגייה מאשר "בנ-". אני מכחיש – בַּ(א)נְכֶּר. אתה מכחיש – בְּתִנְכֶּר. הם מכחישים – בּינכּרוּ. אנחנו מכחישים – בְּנִנְכֶּר/מְנִנְכֶּר. השלילה מבוצעת על ידי הנוסחה "מא + [פועל] + ש", או רק "מא + [פועל] ", או רק "[פועל] + ש". (4) שימו לב לפועל "מארס" (בעבר: אנא מארַסֱת, הו מארַס, הי מארסַת; בהווה-עתיד: אנא בַּ(א)מַארֶס, הי בִּתְמארֶס, אחנא מִנְמַארֶס) – כמו באנגלית הפועל to practice. אפשר ל"מארס" ספורט (ריאצ'ה), אבל גם אפליה או כל פרקטיקה אחרת.