שפה: ערבית מדוברת לתלמידי ערבית ספרותית
במוקד הסרטון קטעים מתוך התכנית حول الموضوع ("מסביב לעניין"), המשודרת בערוץ 10 הישראלי בימי שישי בצהריים. כל פרק בתכנית מתמקד בנושא אחר, והפרק שלפנינו עוסק בבעיות של סטודנטים ערביי ישראל הלומדים באוניברסיטאות בארץ. הדיבור בסרטון הוא בעיקר בערבית מדוברת פלסטינית (לעתים השפה נוטה לכיוון "הערבית המשכילית", המשלבת ביטויים ומבנים מן הערבית הספרותית), והוא מלווה בכתוביות בעברית ובערבית ספרותית. האם הכתוביות הן יתרון בלימוד השפה או חיסרון? ננסה להפוך אותן ליתרון.
יש שתי דרכים מומלצות לעבוד עם קטעי וידיאו המלווים בכתוביות. דרך אחת: (1) לצפות בסרטון פעם אחת עם הכתוביות, ולנסות להבין על מה הסרט, מיהם האנשים שמדברים, אילו בעיות הם מציגים וכו' – צפייה לשם משמעות, ללא התמקדות בשפה; (2) להסתיר את הכתוביות ולצפות בסרטון שוב, ולנסות להבין כמה שיותר מהסרט, בעזרת הזיכרון הטרי של הצפייה בליווי הכתוביות – גם צפייה זו היא לשם משמעות, ללא צורך להתמקד בשפה. הדרך השנייה לצפייה היא הפוכה בדיוק: צופים פעם ראשונה ללא כתוביות ומנסים להבין כמה שיותר, ואחר כך צופים בפעם השנייה תוך שימוש בכתוביות, ומוודאים שהבנו נכון.
לאחר הצפייה בסרטון פעמיים באחת משתי הדרכים שצוינו לעיל, מומלץ לצפות בסרטון בפעם השלישית, והפעם לנסות להתמקד בשפה: מה האנשים אומרים? כיצד הם אומרים זאת? אילו מילים או ביטויים הצלחתי להבין? באילו מן הביטויים הללו אדע להשתמש?
בזכות הכתוביות בערבית ספרותית, ננסה להשוות בכמה משימושי הלשון בין ערבית מדוברת לערבית ספרותית. נתמקד בדברי הפתיחה (0:00) שאומרת הקריינית כאמלה טיון (كاملة طيون):
מדוברת: إذا الطّالب العربي قدر يجيب علامات "بجروت" عالية، وقدر يتخطّى صعوبة امتحان "البسيخومتري"، وقدر يدبّر قسط التعليم إللي هو كمان عالي، وفات ع الجامعة، رح برضه يواجه صعوبات وتحدّيات. عن الطلّاب العرب والتّعليم العالي بـ"حول الموضوع".
ספרותית: إذا الطّالب العربي استطاع الحصول على علامات "بجروت" عالية، واستطاع تَخَطِّيَ صعوبة امتحان "البسيخومتري"، واستطاع تَدْبِير أَقْساط التعليم العالية، ودخل للجامعة، مع كُلّ هذا سَيُواجِهُ صعوبات وتحدّيات. عن الطلّاب العرب والتّعليم العالي بـ"حول الموضوع".
עברית: אם הסטודנט הערבי קיבל ציונים גבוהים בבגרות, עבר את מכשול המבחן הפסיכומטרי, עמד בעלויות הלימודים הגבוהות, ונכנס לאוניברסיטה, למרות זה עדיין עומדים בפניו קשיים ואתגרים. על הסטודנטים הערבים והלימודים הגבוהים ב"מסביב לעניין"
חלק מן ההבדלים ומקווי הדמיון הן תוצאה של בחירה אישית של המתרגמים, אך ננסה להתמקד בכמה הבדלים בולטים, תחילה בתחום אוצר המילים: הקריינית משתמשת שלוש פעמים בפועל قدر ("אִדֱר", שכן במבטא עירוני האות ق נהגית כ-א') ואחריו פועל בעתיד, במשמעות של "יכול, הצליח": قدر يجيب הצליח להביא, قدر يتخطّى הצליח לעבור/להתגבר, قدر يدبّر הצליח לסדר/להסדיר. בכתוביות, לעומת זאת, מופיע בכל שלוש הפעמים הפועל إسْتَطَاعَ, ואחריו מצדר: استطاع الحُصول הצליח להשיג, استطاع التَّخَطِّي, استطَاعَ التَّدْبِير. אפשר למצוא הבדלים נוספים בבחירת המילים: במדוברת جَاب (ע' يجيب) علامات "הביא ציונים", בספרותית حَصَلَ (ע' يَحْصُلُ) علَى علامات "השיג ציונים". במדוברת فات (ע' يفوت) ع الجامعة נכנס לאוניברסיטה, בספרותית دَخَلَ (ע' يَدْخُلُ) للجامِعَة [אפשר גם: دخل الجامعة]. פרט להבדלים בולטים אלו, חשוב לשים לב שרוב המילים בקטע הן ללא שינוי, והן מתאימות הן לערבית המדוברת והן לערבית הספרותית.
הבדלים בתחום התחביר: בקטע הקריינות יש כמה מיליות ייחודיות לערבית המדוברת – كَمَان גם (בערבית ספרותית: أُيْضًا), عَ על, קיצור של عَلَى. המילית رَح + פועל בעתיד משמשת לציון זמן עתיד, ואילו בערבית הספרותית משמשת לכך המילית سَوْفَ או سَـ. עוד מילה אופיינית לשפה המדוברת, שקשה לתרגם אותה, היא بَرْضُه (המילה נכתבת גם بَرْضُو) – "דווקא", "בטח". כאן המקבילה המופיעה בכתוביות היא مَعَ كُلّ هذا למרות זה, עם כל זה. בקטע הקריינות מופיעה גם מילת הזיקה إللّي "ש-, אשר", המתאימה לזכר, לנקבה, ליחיד ולרבים (وقدر يدبّر قسط التعليم إللي هو كمان عالي – והוא הצליח להסדיר את שכר הלימוד, שגם הוא גבוה).
יש עוד שני הבדלים חשובים שאינם באים לידי ביטוי בכתוביות: ראשית, סדר המילים האופייני בערבית המדוברת היא נושא ואחריו פועל إذا الطالب العربي قدر يجيب... ואילו בערבית ספרותית לעתים קרובות הפועל קודם לנושא: إذا استطاع الطالب العربي الحصول... שנית, בערבית ספרותית מקובל לפתוח את החלק השני של משפטי תנאי (جواب الشرط, "תשובת התנאי") עם מילת התנאי إذا בפועל בעבר (או בשלילה: لَمْ + עתיד מג'זום), ואם החלק אינו נפתח בפועל כזה, מקובל להקדים לו את המילית فَـ: فَسَيُوَاجِهُ صُعُوبَات / فَمَعَ كُلّ هذا سَيُوَاجِهُ صُعُوبَات... עם זאת, ניתן להיווכח כי בערבית הספרותית המודרנית אין תמיד הקפדה על מאפיינים אלו.
יש עוד שני הבדלים חשובים שאינם באים לידי ביטוי בכתוביות: ראשית, סדר המילים האופייני בערבית המדוברת היא נושא ואחריו פועל إذا الطالب العربي قدر يجيب... ואילו בערבית ספרותית לעתים קרובות הפועל קודם לנושא: إذا استطاع الطالب العربي الحصول... שנית, בערבית ספרותית מקובל לפתוח את החלק השני של משפטי תנאי (جواب الشرط, "תשובת התנאי") עם מילת התנאי إذا בפועל בעבר (או בשלילה: لَمْ + עתיד מג'זום), ואם החלק אינו נפתח בפועל כזה, מקובל להקדים לו את המילית فَـ: فَسَيُوَاجِهُ صُعُوبَات / فَمَعَ كُلّ هذا سَيُوَاجِهُ صُعُوبَات... עם זאת, ניתן להיווכח כי בערבית הספרותית המודרנית אין תמיד הקפדה על מאפיינים אלו.
תרגיל: נסו לערוך השוואה דומה בין סוגי השפה באחד הקטעים המופיעים בהמשך. ראשית האזינו לקטע לשם הבנה – חשוב קודם כל להבין מי הדוברים, על אילו נושאים ובעיות הם מדברים; אחר כך נסו לשים לב לאופן שבו הדברים נאמרים (או, אם קל יותר: התחילו מקריאת הכתוביות); לבסוף – נסו להשוות בין הערבית הדבורה לזו הכתובה – אילו מילים דומות ואילו שונות, ואילו הבדלים נוספים אתם מצליחים לגלות?
לסיכום: נסו לסכם בכמה משפטים מה המצב בהשכלה הגבוהה בישראל, ומאילו בעיות הסטודנטים הערביים סובלים כאשר הם מגיעים באוניברסיטה. אילו פתרונות הם מעלים, ועל אילו פתרונות נוספים אפשר לחשוב?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה