יום שישי, 29 באוגוסט 2014

מדריך הגייה: איך מבטאים את האותיות בערבית?

בכתב הערבי יש 28 אותיות, שכל אחת מהן מייצגת עיצור אחד (שלוש אותיות - א, ו, י - הן גם אימות קריאה, כלומר מציינות גם תנועות). כיצד הוגים את העיצורים של הערבית? להלן מדריך מקוצר להגייה בצירוף כמה הערות. המדריך עוסק בעיקר בהגייה בערבית ספרותית, ולכן ראשית מצוינת ההגייה בשפה זו, ורק לאחר מכן הערות על ההגייה בערבית מדוברת. עם זאת, אין לראות בכך מדריך שיטתי להגייה בערבית מדוברת, הראויה לדיון נפרד.
האותיות מופיעות תחילה בצורתן הנפרדת, ולאחר מכן מספר צורות נוספות (באותיות שיש להן יותר מצורה מובהקת אחת).




أ ـأ אַלִף – אות זו, כשיש סימן המזה ء מעליה או מתחתיה, נהגית כמו א עיצורית בעברית (במילים אדם, אור, זאב, מאיר). יש להגות הגה זה בבירור ובחדות גם כשהוא הוא מופיע בסוף הברה או אחרי תנועה. למעשה זוהי ההגייה של סימן ההמזה ולא של האות א. סימן ההמזה עשוי להופיע גם על כיסא של האות יאא (ئ), על האות ואו (ؤ), או לבדה בשורה (ء) - בכל מקרה ההגייה היא א עיצורית. אלף שאין עליה סימן כזה אינה נהגית כלל, או משמשת לציון תנועת A (אַ) ארוכה. נסו לתרגל את הגיית המילים הבאות, שבכולן יש א עיצורית: أسد אַסַד ("אריה"), مسؤول מַסְאוּל ("אחראי"), ماء מַאאְ ("מים"), بئر בִּאְר ("בּאֵר"), جزء גֻ'זְאְ ("חֵלֶק").
ب بـ בַּאאְ – כמו ב דגושה בעברית (במילה בָּנָנָה).
ت تـ תַאאְ – כמו ת בעברית (במילה תלמיד).
ث ثـ תַ'אאְ – כמו th באנגלית במילה think. זהו הגה בין-שיני – כדי להגות אותו, יש לפתוח מעט את הרווח בין השיניים העליונות לתחתונות, לשים ברווח את קצה הלשון, ולנשוף אוויר בלי להפעיל את מיתרי הקול (כמו בלחישה).
ج جـ גִ'ים – כמו j באנגלית במילה joke, או כמו ג' בעברית במילה די-ג'יי. בערבית המדוברת באזורנו, הגה זה מבוטא בדרך כלל כמו ז' בשם הצרפתי ז'ורז' (כמו s באנגלית במילה pleasure). בערבית של קהיר ושל עוד מספר מוקדים עירוניים במצרים ובתימן האות מבוטאת כמו ג עברית (במילה גדול).
ح حـ חַאאְ – כמו ח בעברית בהגייה מזרחית. להגיית צליל זה נסו להגות את ההגה ה (כפי שנושפים על זגוגית כדי להעלות בה אדים), אך נסו באותו זמן גם להצר את מעבר האוויר בעומק חלל הפה.
خ خـ חָ'אאְ – כמו כ רפה בעברית (במילה מכשיר).
د דַאל – כמו ד בעברית (במילה דלת).
ذ דַ'אל – כמו th באנגלית במילה that. זהו הגה בין-שיני – כדי להגות אותו, יש לפתוח מעט את הרווח בין השיניים העליונות לתחתונות, לשים ברווח את קצה הלשון, ולהוציא אוויר תוך כדי הפעלת מיתרי הקול (כמו בהגיית האות ז).
ر רַאאְ – אות זו מקבילה לאות ר בעברית אך יש להגות אותה בעזרת חוד הלשון כמו ר ספרדית, איטלקית, או רוסית. להגיית צליל זה, מקמו את לשונכם כאילו אתם עומדים להגות את האות ד; כעת נסו להוציא אוויר כך שהלשון תרטוט על גבי המכתש שמאחורי החניכיים (לשם כך הלשון צריכה להיות רפויה מעט). רטיטה אחת כזאת דומה להגיית האות ראא שאינה מודגשת. רטיטה ממושכת מקבילה לאות ראא כשיש עליה דגש.
ز זַאי – כמו ז בעברית (במילה זיקית).
س سـ סִין – כמו ס בעברית (במילה ספר).
ش شـ שִין – כמו ש בעברית (במילה שלום).



ص صـ צָאד – אות זו מייצגת ס נחצית. היא נהגית בדומה ל-ס (במילה ספר), אלא שהחלק האחורי של הלשון מורם מעט, כך שהצליל מופק בחלקו בעומק חלל הפה. אות זו לעולם אינה נהגית כמו צ עברית.
ض ضـ צָ'אד – אות זו מייצגת על פי רוב ד נחצית. היא נהגית בדומה ל-ד (במילה דלת), אלא שהחלק האחורי של הלשון מורם מעט, כך שהצליל מופק בחלקו בעומק חלל הפה. יש ההוגים הגה זה כד'אל נחצית.
ط טָאאְ – אות זו מייצגת ת נחצית. היא נהגית בדומה ל-ת (במילה תלמיד), אך בשני הבדלים: (1) בהגיית טאא החלק האחורי של הלשון מורם מעט, כך שהצליל מופק בחלקו בעומק חלל הפה; (2) טאא לעולם איננה מנושפת, כלומר בשונה מתאא, שיכולה להיהגות תוך כדי הוצאת פרץ של אוויר (הדומה להגיית ה מיד לאחר ת), אחרי ט אין פרץ אוויר כזה; אם תחזיקו דף נייר מול הפה, שימו לב שהגיית העיצור ת עשויה להרעיד את הדף ולהדוף אותו קדימה; הגיית ט אינה אמורה להדוף את הנייר.
ظ טָ'אאְ – אות זו מייצגת ד'אל נחצית. היא נהגית בדומה ל-ذ (האות ד'אל), אלא שהחלק האחורי של הלשון מורם מעט, כך שהצליל מופק בחלקו בעומק חלל הפה. יש ההוגים אות זו כמו זאי נחצית, כלומר כמו ז עברית (במילה זיקית), אך בעומק חלל הפה.
ع عـ ـعـ ـع עַיְן – כמו ע בהגייה מזרחית. אם אתם מתקשים בהגיית עיצור זה, נסו את שני הטריקים הבאים שדוברי אנגלית משתמשים בהם: (1) יש המשווים את ההגה לצליל הנוצר בהתחלה של הקאה – הוצאת אוויר תוך יצירת חסימה בעומק הלוע; (2) יש כאלה המצביעים על קרבה בין הגה זה לצליל אאא... שאנו עושים אצל הרופא/ה בעת בדיקת גרון; אכן, אף על פי שצליל זה הוא עיצורי, הוא דומה בצלילו לתנועת אַ עמוקה אך מעט חסומה, כאשר הפה פתוח לרווחה.
غ غـ ـغـ ـغ עַ'יְן – הגה זה דומה בצלילו להגה ר במבטא של רוב הישראלים, או ל-ר צרפתית – צליל המופק בלוע או בחלק האחורי של חלל הפה.
ف فـ פַאאְ – כמו פ רפה בעברית (במילה נוף).
ق قـ קָאף – זהו עיצור ענבלי סותם אטום. הוא נהגה בדומה ל-כּ דגושה בעברית (במילה כּדור), אך הקול נוצר על ידי מעין נקישה (חסימה ושחרור) של החלק האחורי ביותר של הלשון בגב חלל הפה - הענבל. אם אתם מתקשים בהגיית צליל זה נסו לומר כמה פעמים אַ אַ אַ ואחר כך כמה פעמים כַּ כַּ כַּ. כעת, נסו לחפש את הצליל שבין שני הגיים אלו - נסו למשל להגות את שניהם בו-זמנית - כלומר להגות מעין כּ אבל אחורית יותר, הקרובה יותר לאלף עיצורית. בערבית מדוברת, הגה זה מבוצע בדרך כלל (למעט מספר מילים השאולות מן הערבית הספרותית ונהגות תמיד כמו קאף) כמו א עיצורית בלהגים העירוניים, כמו ג בלהגים הכפריים, או בדומה לקאף ספרותית אצל הבדווים. יש גם בדווים ההוגים "גאף" - הגה קולי כמו ג בעברית אך בעומק חלל הפה.
ك كـ כַּאף – כמו כּ דגושה בעברית (במילה כּדור).
ل لـ לַאם – כמו ל בעברית (במילה לשון).
م مـ מִים – כמו מ בעברית (במילה מנוף).
ن نـ נוּן – כמו נ בעברית (במילה נקניק).
ه هـ ـهـ ـه הַאאְ – כמו ה בעברית (במילה המון). אצל דוברי עברית רבים הגה זה נבלע ונהגה כמו א או אינו נהגה כלל. בערבית יש להקפיד על הגייה ברורה של ההגה – כמו כשנושפים על זכוכית כדי למלא אותה באדים.
و וַאו – כמו w באנגלית במילה window.
ي يـ ـي יַאאְ – כמו י עיצורית בעברית (במילה יד).